שיער גוף האדם הוא היבט יוצא דופן ורב-גוני באנטומיה שלנו. למרות שלעיתים קרובות מתעלמים ממנו או אפילו מתעבים אותו בתקני היופי המודרניים, שיער הגוף שיחק תפקיד מכריע באבולוציה האנושית, והוא ממשיך לשרת כמה תפקידים חשובים גם בימינו.
עבור אנשים רבים, שיער הוא חלק טבעי מהמראה שלהם כמו גם ביטוי לאישיותם. מעבר לעניין האסתטי, שיער יכול גם להציע אלמנטים פונקציונליים ומעשיים כגון הגנה: שיער הראש מונע מקרני השמש להגיע ישירות לקרקפת שלנו; ריסים וגבות מרחיקים אבק, לכלוך וזיעה מהעיניים שלנו; אפילו השערות באף ובאוזניים עוזרות להרחיק חיידקים וחפצים זרים אחרים.
באופן דומה, שיער גוף עוזר לווסת את טמפרטורת הגוף שלנו: השערות עומדות בטמפרטורות קרות, ושומרות קרוב לגוף את האוויר שחומם על ידי הגוף; כמו שכבת אוויר מחממת.
סוגים שונים של שיער
מלבד כמה מקומות בגוף, כגון כפות הידיים או הרגליים, ניתן לומר שיש שיער על כל פני הגוף שלנו. ברמת העיקרון קיימים שני סוגים עיקריים של שיער (למרות שבפועל יש קצת יותר):
שיער עדין / ולוס (Vellus) – שיער עדין, קצר, בהיר מאוד ובקושי מורגש שמכסה את רוב הגוף האנושי ("פלומת אפרסק"). הוא שופע במיוחד על הפנים, הידיים והרגליים. שיער ולוס בדרך כלל חסר פיגמנטציה והוא מורכב בעיקר מהחלבון קרטין. תפקידו העיקרי הוא לווסת את טמפרטורת הגוף על ידי מתן שכבת בידוד.
שיער טרמינלי (Terminal) – שיער גס ועבה יותר, עם פיגמנט עמוק יותר משיער ולוס. הוא נמצא באזורים ספציפיים בגוף, כגון הקרקפת, הגבות, טורסו קדמי (אצל גברים), בתי השחי ואזור איברי המין. שיער טרמינלי הוא המזוהה ביותר עם המראה והזהות שלנו, והוא ממלא תפקיד משמעותי בנורמות תרבותיות וחברתיות.
אחוז השיער שיש לנו בגוף מכל אחד מהסוגים, משתנה מאדם לאדם ותלוי גם בגיל ובמגדר. אצל ילדים, למשל, יש בעיקר שיער ולוס רך. אצל נשים כ-30 אחוז משטח הגוף מכוסה בשיער טרמינלי, לעומת 90 אחוז אצל גברים. כאן המקום לציין שאצל עוברים ברחם יש סוג שלישי של שיער רך שנקרא "פלומה" / לאנוגו (Lanugo).
מבנה וחומרי השיער
שיער הוא סיב עשוי חלבון שרובו ככולו קרטין, והוא מצוי אך ורק בקרב יונקים. שיער הראש אצל בני אדם כולל בין 70 ל-120 אלף שערות, תלוי בצבע השיער. מדי יום נושרות באופן טבעי בין 60 ל-300 שערות.
כל שערה מורכבת משני חלקים עיקריים – שורש הנמצא מתחת לשכבת העור, ומשפך הנמצא מעל לעור; החלק הגלוי שבולט לעין. שורש השיער מגיע לשכבות העמוקות יותר בעור, והוא מוקף בזקיק השערה.
כל זקיק שיער מחובר לשריר זעיר (Arrector Pili) שיכול לגרום לשיער להתרומם. בזקיק השיער נמצאים גם עצבים רבים ורגישים, החשים בתנועת השיער הקלה ביותר.
בבסיס השערה מתרחב שורש השערה לפקעת שיער עגולה (Dermal Papilla). אזור זה מספק דם לשורש השערה, ונמצא בתוך החלק התחתון של פקעת השיער. תאי שיער חדשים נוצרים כל הזמן בפקעת השיער, קרוב לפפילה.
איך שיער צומח
תאי שיער חדשים נוצרים כל הזמן בפקעת השיער. תאים אלו נצמדים זה לזה ומתקשים. קווצת השיער המלאה מתפתחת מקבוצה זו של תאי שיער מוקשים. מכיוון שתאים מוקשים חדשים ממשיכים להיצמד לשיער מלמטה, הוא נדחק בהדרגה אל מחוץ לעור.
כך צומחת שערה בודדת בראש, בקצב של כ-1 סנטימטר בחודש. שיער פנים, ובעיקר ריסים, גבות ושיער גוף – צומחים בקצב איטי יותר. ככל שפתח היציאה של השיער אליפטי יותר, כך ייקבע האם השיער יהיה חלק או מתולתל. שיער עגול צומח ישר למעלה מהעור; שיער מתולתל צומח בקו יותר אלכסוני לפתח היציאה.
צבע השערה נקבע לפי כמות המלנין בתאים המוקשים. זה יכול להשתנות מאוד מאדם לאדם, וזה משתנה גם במהלך החיים. כמות המלנין יורדת בדרך כלל ככל שאנשים מתבגרים, ויותר אוויר נכלא בתוך השיער. לכן השיער מאבד את צבעו ככל שאנו מתבגרים, ובסוף הופך להיות אפור או לבן.
מחזור צמיחת השיער
שלב הצמיחה (Anagen) – כל עוד תאי שיער חדשים ממשיכים לצמוח בפקעת השיער, השיער ממשיך לצמוח. בכל נקודת זמן, כ-80 אחוז מכמות השיער הכוללת של אדם נמצא בשלב הצמיחה הזה. בכל אזור בגוף, שלב הצמיחה יימשך זמן שונה ויקבע את אורך השיער.
לדוגמה: שלב הצמיחה בקרקפת יכול להימשך 3 שנים בממוצע, והשיער יכול להגיע לאורך של יותר ממטר. שלב הצמיחה קצר במיוחד עבור ריסים, גבות, שיער אף ושיער אוזניים. השערות הללו צומחות רק במשך כ-100 עד 150 ימים, כך שהן לא יכולות להתארך כל כך.
שלב ההתנוונות (Catagen) – בתום שלב הצמיחה נפרד שורש השערה מהפפילה. לאחר מכן מתחיל שלב מעבר הנקרא קטגן, שנמשך כשבועיים עד ארבעה שבועות.
שלב המנוחה והנשירה (Telogen) – כאשר השיער נפרד לחלוטין מהפפילה, אספקת הדם מנותקת בשלב המנוחה הסופי, הנקרא טלוגן. השיער נדחק בהדרגה אל מחוץ לעור ובסופו של דבר נושר. שלב המנוחה יכול להימשך כחודשיים. לאחר מכן, תאי שיער חדשים מתחילים להתרבות בבסיס ה"ריק" של זקיק השיער, ושלב הצמיחה מתחיל מחדש.
מה גורם לנשירת שיער מוגברת
מכיוון ששערות ממשיכות להיכנס לשלב המנוחה ואז נושרות, אנחנו מאבדים שיער כל הזמן. מבוגר בריא עלול לאבד כ-60 עד 300 שערות על ראשו ביום. אבל מכיוון ששערות חדשות תמיד צומחות ומחליפות אותן, נשירת שיער טבעית זו אינה מורגשת.
קצב נשירת השיער עשוי לעלות באופן ניכר, אם שורשי השיער נפגעים בשלב הצמיחה או אם שערות רבות עוברות לשלב המנוחה בו זמנית. אם לא צומח שיער חדש ומחליף את השיער שנשר, החלק הזה בעור הגוף הופך לקירח.
סוג זה של נשירת שיער מכונה התקרחות, ללא קשר לגודל הקרחת או אם היא משפיעה על הקרקפת או על שיער הגוף. בסוגים מסוימים של התקרחות, השיער עשוי לצמוח בחזרה. התקרחות יכולה להיות גם קבועה – דוגמה טיפוסית אחת היא נשירת שיער הדרגתית אצל גברים (חלק מנשירת שיער אנדרוגנית, הקיימת בשני המינים).
מכשירי הסרת השיער של סנסיקה עושים זאת עבורנו – פוגעים בשלב הצמיחה במטרה להגדיל את קצב נשירת השיער, ולמנוע התחדשות וצמיחה מחדש.
תפקידי השיער בגוף האדם (שיער ראש ושיער גוף)
ויסות טמפרטורה – אחד התפקידים העיקריים של שיער הגוף הוא ויסות חום. שיער ולוס מספק שכבה דקה של בידוד, המסייעת לווסת את טמפרטורת הגוף על ידי לכידת חום קרוב לעור בתנאי קור, ומאפשרת גם פיזור חום בתנאי חום. פונקציה זו חשובה במיוחד באזורים עם שינויים קיצוניים בטמפרטורה.
הגנה – שיער גוף, ובמיוחד שיער טרמינלי, מציע הגנה מפני גורמים חיצוניים. ריסים מגנים על העיניים מפני אבק ופסולת, בעוד ששיער אף מסנן חלקיקים מהאוויר שאנו נושמים. השיער באזורי איברי המין ובתי השחי יכול להפחית חיכוך ושפשוף, ועשוי למלא תפקיד בהפצת פרומונים. שיער הראש מגן עלינו מפני קרינת שמש ועצמים זרים, וגם שיער פנים אצל גברים יכול לסייע בהפחתת מחלות.
תפישה חושית – זקיקי השיער מוקפים בקצות עצבים, מה שהופך את שיער הגוף לחיוני לתפישה חושית. לדוגמה, שיער על פני העור יכול לזהות שינויים בזרמי האוויר, וכן לעזור לנו לזהות חפצים קרובים ואיומים פוטנציאליים.
ביטוי וזהות – שיער טרמינלי, במיוחד בקרקפת ובפנים, ממלא תפקיד משמעותי בהבעה אישית ובזהות תרבותית. תסרוקות, צבעי שיער וטיפוח שיער הפנים שימשו במשך מאות שנים כדי להעביר מסרים חברתיים, תרבותיים ואינדיבידואליים.
משמעות תרבותית של שיער גוף
נורמות יופי – המשמעות התרבותית של שיער גוף משתנה בין חברות ותקופות זמן שונות. בתרבויות ותקופות מסוימות, שיער הגוף נחגג ונראה כסמל לבגרות ולגבריות. באחרים, במיוחד בתרבויות מערביות עכשוויות, חוסר שיער הפך לאידיאל יופי, מה שמוביל ליישום נרחב של שיטות להסרת שיער.
נורמות מגדר – שיער גוף כפוף לרוב לנורמות וציפיות מגדריות. בחברות רבות, באופן היסטורי ציפו מנשים לשמור על עור חלק ונטול שיער, בעוד שגברים עודדו לטפח שיער פנים. עם זאת כיום הנורמות הללו משתנות, כאשר אנשים רבים מאתגרים את תקני היופי המסורתיים המבוססים על מגדר.
טקסים ומסורות – לאורך ההיסטוריה, לשיער גוף הייתה משמעות תרבותית ודתית בטקסים ומסורות שונות. לדוגמה: בחלק מהתרבויות האינדיאניות, שיער נתפס כמקור לכוח רוחני, ויחידים עברו טקסים הקשורים לשיער. בדת הסיקיזם, שיער לא גזור הוא סמל למסירות רוחנית.
ביטוי עצמי – שיער גוף יכול לשמש אמצעי לביטוי אמנותי ולשינוי הגוף. אנשים צובעים את שערם, מעצבים אותו בדרכים מורכבות ואף מקשטים אותו בתכשיטים, חרוזים או צמות (לפי התרבות בה נמצאים). פרקטיקות אלה יכולות לתקשר זהות אישית או השתייכות תרבותית.
