במצב טבעי אנו מאבדים 50 עד 100 שערות בכל יום. כאשר מברישים, שוטפים או חופפים את השיער, רוב השערות שנפלטות החוצה הן חלק מהתהליך הרגיל הזה. עם זאת, מתח ומצבים בריאותיים מסוימים עלולים לגרום לנשירת שיער מוגברת.
שיער עם הרבה נפח, תנועה וברק הוא מה שרוב האנשים מחשיבים בריא. כשאני מביטים מטה אל חור הניקוז במקלחת או באמבטיה, ורואים גוש של קווצות שיער אבודות – קל להניח שיש בעיה בריאותית הגורמת לשיער שלנו לנשור. חשוב לזכור שנשירת שיער מסוימת היא נורמלית אצל כולם ובכל גיל.
כאשר שוטפים את השיער ביסודיות במקלחת, שערות שכבר לפני כן היו רפויות או מנותקות מהקרקפת מתכנסות ליד חור הניקוז. למרות שזה עשוי להיראות כמו הרבה שיער, רוב הסיכויים שמדובר בנשירת שיער רגילה ותקינה.
אם שמתם לב לנשירת שיער שאינה רגילה עבורכם, כולל קרחות, כתמים וגושי שיער נושרים – יש לפנות לרופא משפחה או לרופא עור.
לפי האקדמיה האמריקאית לרופאי עור, במצב נורמלי אנו מאבדים בין 50 ל-100 קווצות שיער ביום. עבור אנשים עם שיער ארוך יותר, האובדן עשוי להיות בולט יותר. מכיוון שיש 100,000 זקיקי שיער (או יותר) על הקרקפת של כל אדם, אובדן של כ-100 קווצות שיער ביום לא מייצר הבדל גדול במראה החיצוני.
נשים נוטות לאבד יותר שיער ביום מאשר גברים. אין דרך למדוד את ההבדל באופן אובייקטיבי, כי עיצוב יומיומי וצביעה תכופה של שיער ממלאים חלק גדול בשאלה כמה מהשיער ינשור.
כ-40 אחוז מהנשים מאבדות שיער מיותר מדי יום בגלל האופן שבו הן מעצבות אותו. נשים גם נוטות יותר מגברים לחוות תקופות של נשירת שיער מוגברת, עקב אירועי חיים כמו הריון וגיל המעבר.
יש מאות אלפי שערות על הראש שלנו, וכל אחת מהן נמצאת בשלב אחר של תוחלת החיים שלה (בין שנתיים לחמש שנים). שיער צומח ומת בשלבים – ותזונה, מתח, היגיינה ועיצוב יומיומי משחקים כולם תפקיד במספר השיערות שאנו מאבדים מדי יום.
השלב שבו קווצת שיער צומחת נקרא שלב "אנאגן", ו-90 אחוז מהשיער הקיים נמצא בשלב זה. השיער צומח בסנטימטר אחד לחודש בשלב האנאגן. כאשר משהו מונע מהשיער לצמוח, מצב זה נקרא אנאגן אפלוביום (Anagen effluvium). זה מה שקורה כאשר אנו חווים נשירת שיער.
שלב הקטגן מגיע לאחר מכן. רק 1 עד 2 אחוז מהשערות נמצאות בשלב הקטגן בכל זמן נתון. שלב זה נמשך שבועיים עד שלושה, ובמהלכו השיער מפסיק לצמוח.
השלב האחרון של צמיחת השיער הוא שלב הטלוגן. במהלך שלב זה, קווצת שיער תהיה במנוחה כשהיא מתכוננת להתנתק מהקרקפת. בערך 8 עד 9 אחוז השיער נמצא בשלב זה בכל זמן נתון.
טלוגן אפלוביום (Telogen effluvium) הוא מצב בו יותר מ-10 אחוז מהשיער נמצא בשלב הטלוגן. מצב זה הוא זמני, אבל יותר שיער ינשור במהלכו. מתח, ניתוח או אפילו חום גבוה לכמה ימים עלולים לגרום לטלוגן אפלוביום – אבל השיער כנראה יחזור לקדמותו תוך שישה חודשים.
נשירת שיער יומיומית מסוימת היא נורמלית. נשירת שיער מוגברת יכולה להיות תוצאה של מתח או מצב בריאותי מסוים. גורמים פוטנציאליים נוספים לנשירת שיער כוללים התקרחות, נשירת שיער נשית, מצבי בלוטת התריס, זאבת וחוסרים בתזונה.
גם שטיפה מוגזמת, הלבנה, הברשה ועיצוב בחום יכולים להשפיע על חלק מנשירת השיער היומית שלנו. ברגע שזקיק השיער נמתח או מפוצל כתוצאה מטיפול שיער קוסמטי, המבנה שלו נפגע.
כדי לבדוק האם אנו מאבדים יותר מדי שערות, אפשר לעשות "מבחן משיכת שיער" בבית.
לא לדאוג, לא מדובר בתלישת שיער. פשוט מעבירים אצבעות דרך אזור קטן של שיער נקי ויבש, ומושכים קצוות שיער בעדינות. אם נותרו יותר משתיים או שלוש שערות ביד לאחר כל משיכה, ייתכן שאתם נמצאים בשלב של טלוגן אפלוביום או אנאגן אפלוביום.
עבור כל 100 גדילי שיער שנמשכו באמצעות הידיים, לא צריכות לצאת יותר מ-10 שערות. אם נשארות יותר מכך, מומלץ לפנות לרופא.
פנו לרופא אם אתם מודאגים לגבי כמות השיער שאתם מאבדים מדי יום. הידלדלות שיער הדרגתית בחלק העליון של הראש, הופעת כתמים או קרחות על הקרקפת ונשירת שיער בכל הגוף הם סימנים לכך שייתכן מצב בריאותי כלשהו הדורש מענה. רופא יוכל להעריך האם נשירת השיער שלכם היא תקינה או חריגה.
מאמר זה אינו מהווה המלצה או תחליף לייעוץ מקצועי
